מאמרים

בבסיסה של הרפואה הסינית, עומדת תיאורית היין והיאנג. מילולית, יאנג פירושו הצד המואר של הגבעה, ויין הינו הצד המוצל של הגבעה.

תפיסה זו שונה מאוד מרוב הפילוסופיות המקובלות במערב. ההיגיון המערבי מבוסס (בהכללה) על הרעיון של ניגודיות. על פי היגיון זה (למשל: "השמש עגולה" ו- "השמש לא עגולה") שני הפכים לא יכולים להיות נכונים. התפיסה הסינית של יין ויאנג שונה במהותה מהתפיסה המערבית. יין ויאנג מייצגים הפכים המשלימים זה את זה. כל תופעה יכולה להיות האחד או השני, ויותר מכך, היין מכיל בתוכו את "זרע" היאנג והיאנג את "זרע" היין. על פי תפיסה זו ניתן לסווג כל תופעה ביקום ליין וליאנג. למשל: שמש, אור, חום, קיץ- יהיו כולם יאנג. בעוד ש-ירח, חשכה, קור, חורף - יהיו כולם יין. תנועה, מהירות, גבוה - יהיו כולם יאנג. בעוד ש- מנוחה, איטיות, נמוך- יהיו כולם יין. ניתן להסתכל על יין ויאנג כעל ביטוי של דואליות הקיימת ביקום, כאשר האחד הופך לשני ומשלים אותו. השמש זורחת בבוקר, מגיעה לשיאה בצהריים ומפנה את מקומה לערב, שמגיע לשיאו בלילה ומפנה את מקומו לבוקר. אותו הדבר קורה בעונות השנה – חורף, אביב, קיץ וסתיו.

הסמל המפורסם שבתמונה (tai ji), מבטא את הרעיון הזה היטב:

שיא ה"דג" הלבן הוא גם תחילתו של ה"דג" השחור, וכן בשיאו של האחד קיים הזרע לשני. סופו של האחד הוא תחילתו של השני. היין משתנה ליאנג, היאנג משתנה ליין. ההגדרה (הגבול) של אחד מהם קיימת רק בזכות השני.

באופן דומה, ניתן להסתכל על תופעות בגוף האדם: מחלה חריפה, חום, אי שקט, פנים אדומות, צמא, עצירות, שתן מועט וכהה - כולם יאנג. בעוד שמחלה כרונית, קור, עייפות, פנים חיוורות, שלשול, שתן רב ובהיר - כולם יין. באופן טבעי קיים איזון בין היין ליאנג, לא איזון סטטי אלא שינוי מתמיד ביחסי הכוחות ביניהם, תוך שמירה על טווח תקין. במצב של מחלה מופר האיזון הטבעי בין היין ליאנג, ואחד מהם מתבטא בצורה מוגזמת, או שאחד מהם לא מתבטא מספיק.

מבדילים בין שני מצבים בסיסיים: עודף "אמיתי" ועודף "מדומה". למה הכוונה? ניקח למשל מצב בו חליתי באופן פתאומי בשפעת ואני סובל מחום גבוה, שיעול, נזלת צבעונית וכאב גרון. ניתן להסתכל על המצב כעל עודף יאנג ממקור חיצוני. לעומת זאת ניקח מקרה של אישה שבגיל 45 פתאום חם לה כל הזמן, היא סובלת מחוסר שקט ועצבנות, קשה לה לישון ולחייה נראות סמוקות. גם לאישה זו ישנם הרבה סימנים של יאנג עודף, אך למעשה סימנים אלו לא נובעים מעודף חיצוני אלא מחוסר פנימי- חסר ביין גורם לתופעות של עודף מדומה ביאנג. ניתן להסתכל על היין והיאנג כמו על מנורת שמן: השמן הינו היין, והלהבה הינה היאנג. אם הלהבה תהיה חזקה מידי היא תחלה את השמן מהר מאוד. אם נוסיף יותר מידי שמן הלהבה עלולה "לטבוע" בשמן ולדעוך. השמן והלהבה צריכים להיות באיזון, לא יותר מידי או פחות מדי מאחד מהם, והמנורה תמשיך לדלוק לזמן רב.