מאמרים

הסינים ידועים בתכונתם לתעד הכול. דבר זה חשוב במיוחד ברפואה, בה הידע שנצבר יכול להמשיך ולהתפתח. הרפואה הסינית היא ככל הנראה הרפואה שמתועדת מזה הזמן הרב ביותר. ספרי הרפואה הסיניים העתיקים ביותר הם בני כ-2,400 שנה, בעוד שקיימים ממצאים על כך שראשיתה של הרפואה הסינית היה כבר לפני כ- 4,000 שנה. במשך כל הזמן הזה נכתבו ספרים רבים, ובנוסף, הידע הרפואי הועבר גם בוועידות של רופאים, שכמו היום במערב, היו עניין שבשגרה כבר בתקופות עתיקות בסין, והידע הרפואי גדל והשתכלל בהתמדה.

כמה פעמים כבר שמעתם על "אורח החיים המודרני הוא לא בריא, פעם חיו יותר נכון". ובכן, תתפלאו אולי לשמוע שכבר לפני 2,000 שנה חשבו כך! ב-nei ching, אחד הספרים הסיניים הקלאסיים העתיקים, נאמר שפעם, אנשים היו חיים בהרמוניה עם הטבע, ואילו היום אנשים לא ממושמעים לחוקי הטבע - מתעלמים מהקור של החורף ומהחום של הקיץ, עובדים מבוקר עד ערב ולא נחים מספיק. לכן ישנן הרבה מחלות קשות. נשמע מוכר? מאמירה זו אפשר להבין על החשיבות הרבה מבחינה בריאותית שהסינים מייחסים לסביבה בה אנו חיים - חום, קור, לחות, יובש, עבודה ומנוחה.

בספרים הסינים העתיקים ביותר, גורמי המחלה מיוחסים לרוחות ושדים התוקפים את האדם. בשלב מעט מאוחר יותר (לפני כ 2,000 שנה), הסינים הפסיקו להתייחס לרוחות ושדים, ובמקומם באו גורמי אקלים חיצוניים: רוח, חום, קור, יובש, לחות, וכן גורמים פנימיים (עליהם נדבר בהמשך). אז אתם שואלים: מה הקשר בין מחלה לרוח הנושבת בחוץ למשל? הסינים מצאו שיש קשר הדוק בין מזג האוויר לבין מחלות. למשל, רוח. כשנושבת רוח חזקה בחוץ אנשים נוטים יותר למחלות עם מאפיינים של רוח, למשל התקררות: מגיעה בפתאומיות, פוגעת יותר באזורים גבוהים (החלקים העליונים של הגוף), נעה ונדה (כאבים משתנים ממקום למקום), נעה כל הזמן (צמרמורות). לעיתים רבות יש מחולל מחלה נוסף ביחד עם הרוח, כמו חום, קור, לחות או יובש - ואז הסימפטומים יהיו בהתאם, למשל חום: חום גבוה מהרגיל, צמא, שתן מרוכז, עצירות. יש לזכור שהיום ניתן "לתפוס" רוח וקור מהמזגן בקיץ, ורוח וחום מהחימום בחורף. מתוך התבוננות זו באדם כחלק מהטבע, צמחה לה הרפואה הסינית.