מאמרים

אנשים רבים שמגיעים לטיפול אצלי אומרים שהתזונה שלהם לא טובה, ומבקשים לשפרה. בשלב זה אני מבקש מהם לערוך "יומן תזונה", זאת אומרת לרשום במשך מספר ימים את כל מה שנכנס לפיהם - מזון ושתייה, יחד עם השעות בהם הם אוכלים ושותים. כשאני מעיין ביומן התזונה, אני די מהר יודע למי יהיה קל לעבור לתזונה בריאה יותר, ומי יצטרך לעמול קשה מאוד. אני לא יודע זאת על סמך מה שהאדם אוכל אלא על סמך מתי הוא אוכל זאת. אחד הדברים החשובים ביותר על פי הרפואה הסינית הוא לאכול ארוחות מסודרות בזמנים קבועים. מערכת העיכול שלנו אוהבת את הסדר בארוחות, ולא אוהבת נשנושים. אכילה בצורה מסודרת חשובה במיוחד כשחיים בלחץ רב ולא יודעים לעשות הפוגה- הארוחה מאלצת אותנו להניח הכול בצד, ולעשות הפסקה לאכול. פתגם סיני עתיק אומר: "בבוקר אכול כמו מלך, בצהרים כמו נסיך, ובערב כמו אביון". ואכן, על פי הרפואה הסינית מומלץ לאכול בבוקר ארוחה גדולה, בצהריים בינונית ובערב ארוחה קטנה וקלה. ארוחת הערב צריכה להיות לפחות שעתיים שלוש לפני השינה. הרפואה המערבית קובעת ערך תזונתי לכל מזון: כמות הקלוריות, כמות החלבונים, כמות השומנים וכו'. הסינים בימים עברו לא הכירו כמובן מונחים אלו, אלא פיתחו שיטה אחרת שאינה תלויה בבדיקות מעבדה של ערכים תזונתיים אלא פועלת על פי סיווג המזון לפי אנרגטיקה. למה הכוונה? ניקח לדוגמא את הצ'ילי (פלפל חריף), במקרה זה קל מאוד להבין שמדובר במזון בעל אנרגטיקה חמה. אפילו אם נוציא צ'ילי מהמקרר או נוסיף אותו לגלידה, הוא עדיין יגרום לנו לתחושות ותופעות של חום בגוף- הרגשת חום, פנים סמוקות, תחושת בערה בפה או בגרון, וכו'. לכן, גם אם מחר מחקר יקבע שצ'ילי טוב לבריאות כיוון שיש בו הרבה אנטיאוקסידנטים, או שהוא מונע סרטן, אני לא אמליץ עליו לאישה בגיל המעבר הסובלת מגלי חום. על פי שיטה זו, מזון יכול להיות חם, קר, חריף, מלחלח, מייבש וכדומה. לכל מזון יש את האנרגטיקה שלו. בסין, חלק מצמחי המרפא הם למעשה צמחי מאכל - ירקות, פירות, זרעים וכדומה. ההבדל בין תזונה לתרופה אינו חד וברור, כמו שגם יכולה להעיד העובדה שהמילה הסינית למרק (tang), זהה למילה המתארת מרקחת צמחי מרפא.